הברנשיה

בוקר דרעק

השכם בבוקר ישב לו רבם של קופים בבית הכסא. ובעודו מזיק לשכבת האוזון ומצחין את כל הסביבה, זימר בקול שאון: "וכל מעשינו יהיו לשם שמים"…

גרישה נמלט החוצה ונקלע לענן של נפיחות מתוצרתו של בעריש, שסלסל בגרונו את השיר המוכר: "משיב הרוח…"

גרישה סב להמלט אף משם, ושקע עד צווארו בערימת גללים מתוצרתם של עדר פילים שחלפו במקום. "איזה בוקר דרעק!" התעצבן גרישה בשעה שניסה להיחלץ. הפרוע שישב על ענף גבוה של עץ וצד יתושים בעזרת פלצור, דג את גרישה מתוך הטינופת והשליכו אל הנהר.

בעוד גרישה רוחץ את בשרו במים, עמד משה רבינו וקרא פסוקים מן הסידור: "אשר בנינו כנטיעים… בנותינו כזוויות מחוטבות"… אז נזכר משה רבינו בבתו הענוגה והחיננית. בשעה שנזכר בפרת משה רבינו עמד משה רבינו והגיה את סידורו וכתב מחדש: בנותינו כחביות מחוטבות.

אז נחה דעתו של משה רבינו, וקרחתו קרנה בחמה כאור שבעת הימים. בשעה אשר כזו הופיע גרישה הרחוץ והמצוחצח לפניו, והציע טיול של שחרית. הכרוכיא התלוותה אליהם וכך החלו פוסעים במשעולי הג`ונגל.

משעה שסיים רבם של קופים להאכיל את האסלה מפרי ישנבו המיטיב עשות, יצא החוצה וביקש את שאהבה נפשו. אז שמע רבם של קופים כי יצאו גרישה ומשה רבינו לטיול יחד עם הכרוכיא ויצא בעקבותיהם. מרה וקשה הייתה דרכו ביער. טליתו שכולה הייתה תכלת – כאמור, הסתבכה בצמחיה הצפופה ויתושים זמזמו באוזניו. אך אהובי לבו הלא הם מלפנים, לפיכך אימץ את לבו ושינס את מותניו, עד שפגש אותם יושבים על השביל ומדגדגים זה את זה במקלות.

מבין העצים הגיח בעריש, והחל לדגדג אותם בעץ גבוה חמישים אמה ועוביו בהתאם. גרישה שדוגדג קשות חרחר ופרפר על הקרקע, עד שהפרוע משכו לבעריש באוזניו, ופקח את עיניו לראות את תוצאות מעשיו הפרועים. כהרף עין הושלך ה"מקל" הצידה, והחבורה נרתמה להחיות את נפשו של גרישה. ר` אייזיק קונצמאכער חלף במקום, ומדחס ענק לניפוח צמיגי טרקטור תחת בית שחיו. ר` אייצ`י פאפקע הזקן נשרך אחריו, ואפו הגדול מזדקר מעבר לכתפו של ר` אייזיק קונצמאכער.

בעריש חטף את המדחס והחל להנשים בעזרתו של גרישה, תוך שרבם של קופים והכרוכיא ביצעו עיסוי לב בקפיצות על חזהו הצנום של גרישה. רבם של קופים זינק מעלה מטה וחיוך של אושר על פניו, תוך שהוא מזמר: "משה אמת ותורתו אמת… משה אמת ותורתו אמת…" וציציותיו מתנפנפות. קפיצה פרועה אחת הביאה את רבם של קופים לגובה נכבד, וציציותיו המתנפנפות הסתבכו בענפי אמרותיו של עץ כביר.

תלוי בציציותיו התפתל רבם של קופים באוויר, בנסיון לשחרר את צווארו החנוק מן הטלית. הכרוכיא הביטה באלם בפניו המכחילות של אהובה, וגרישה השתעל תחתיה. רבם של קופים הנחנק, חזה בגרישה המתעורר לחיים וזינק באוויר בשאגה רמה. מן הקפיצה הזו השתחררו ציציותיו, והוא נפל על גרישה והכרוכיה בערימת אברים מתנופפים.

אז עמד משה רבינו ומיין אותם אחד לאחד. רגל עטורת פרוות קוף – רבם של קופים. כף רגל לוקה באגזמה קשה – גרישה. פיסות עור מכוסות יבלת על גבי יבלת – הכרוכיא.

שעת צהריים הנה הגיעה, ואל המחנה חזרו כולם מותשים ועייפים.

"צרות באות בצרורות" נאנח גרישה והתנגש בעץ…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *