המטוס נחת בשדה התעופה המאולתר של מונרוביה בירת ליבריה. חום מהביל קידם את פני היורדים מהמטוס, שנכנסו לתוך אורוות פח המשמשת כטרמינל במקום. כושים וכושיות עוטי סמרטוטי-מדים, טיפלו בבאים ובלבלו להם את המוח כמיטב יכולתם – בתקווה לקבל שוחד. למרות שמדים נועדו ליצור תדמית מכובדת, המדים הללו יצרו תדמית של קבצנים. שוטר צנום עטה מכנסיים בלויים וקמוטים, שהיו גדולים עליו בשלושים מידות בערך. כמו כן חגר חגורה על מנת להחזיק אותם למותניו, ובכך נראה כאילו תפר את מדיו משאריות אוהל ישן. שוטרת אחרת החזיקה ברשותה אחוריים נדיבים יתר על המידה, ובכך נראתה כמו ברווז. ראש, צוואר, אחוריים שנשרכים שני מטר מאחוריה ורגליים.
אם מתחילה תמה גרישה לפשר הדבר, והיטיב את משקפיו הענקיים לחזות בפלאים הללו, עד מהרה גילה כי זה עניין שבשגרה במדינה זו. בנות חם נתאררו במראה של משאית. והרי הן נושאות איתן לכל מקום ארגז גדול מאחריהן. ובני חם הדורים בלבושם המסמורטט והקמוט, ולעיתים קרובות אף הקרוע, התווכחו וצעקו ודיברו במהירות מופרזת, ואיש לא שלל את רשיונם.
בזאת עלו ידידינו על מכונית שכורה מזמרת הארץ. קופסת מתכת חבוטה שאולי בעבר צלחה לתנועה קלושה. ואחרי שסיימו להתלונן על המושבים העקומים, חוסר המיזוג והשמשה הקדמית המנופצת, קרא הנהג לעוד שמונה ברנשים שידחפו את המכונית כדי להניעה. ויפליגו אנשינו משדה התעופה לעיר הבירה, בדרך חתחתים משברת עצמות ומפרכת ישנבים. אחרי מספר פעמים שחבט גרישה את ראשו בתקרת ה… איך אקרא לזה? הרי מכונית זה לא…
שוין. לא משנה. אחרי כמה פעמים שנחבט ראשו של גרישה, ומשקפיו הפנוראמיות התעופפו להן אל השמשה המנופצת מלפנים, פלט גרישה את כל דברי השירה הזאת, וצווח ככרוכיא שיעצרו את האוטו. הכרוכיא נעלבה מן ההשוואה ובאה לתבוע את עלבונה.
הנהג יצא מן האוטו והחל להתווכח עם הכרוכיא באנגלית מסורסת של כושים, ובתנועות ידיים נמרצות. תנועת ידיים בלתי זהירה שברה את חוטמה של הכרוכיא, וזו הפסיקה לצווח ככרוכיא והחלה לצווח כמרא דאתרא בימיו הטובים והרותחים. תוך כדי שהנהג הלך מכות עם הכרוכיא, יצאו החבריה לחלץ את עצמותיהם. מיד הוקפו בעדת כושים סוחרים, שניסו למכור להם כל דבר. החל משקיות מים מצוננים ועד בקבוקי מיץ דקלים מצחין עד בלי די. זונדל החלמאי שילם שני דולר לשני כושים אחרים שיהדפו את הסוחרים. התחילו מכות. ואני שכותב את הסיפור, וידוע באהבתי את האלימות, יושב וחוכך את ידי בהנאה למחשבה על צמד התגרות האלימות שמתרחשות משני עברי המכונית. מחד גיסא חובטים הנהג והכרוכיא זה בזו, ומאידך גיסא, כושי בועט ברעהו ומקבל בתמורה בקבוק מיץ דקלים בראשו.
לבסוף גבר הנהג על הכרוכיא והשיב את הסדר על מכונו. הדבר בעל הגלגלים המשיך בדרכו ונתן לרעינו מושג קלוש על חיבוט הקבר.
מונרוביה. עיניו של גרישה התרחבו למראה פלאיה של העיר הענקית והמודרנית הזו. כבישים רחבים סלולים בשנים עשר נתיבים לכל מסלול. גורדי שחקים מפוארים ומצופי זכוכית ואלומיניום. מכוניות פאר ברחובות וחנויות יוקרה….
…. טחחח! בעודם נוסעים בדרך לא דרך, עתירת שקערוריות בגודל אמבטיה, בינות לחורבות שברובן היו בנות קומה אחת. חנויות עלובות ששלטיהן צוירו ביד, והמוני טרנטעס בכבישים. "מתי נגיע לעיר?" שאל הערשל את הנהג, -"זו העיר" השיב הנהג בתמיהה. הלא רואים הזרים הללו את גודלה והדרה של עירו הנאווה?
פקק. דבר מעצבן בכל מקום בעולם. מעצבן שבעתיים כשאתה תקוע בקופסת פח לוהטת ללא מזגן, בעיר היושבת כמעט על קו המשווה. חום ולחות בלתי נסבלים. משיצאו גרישה ורעיו לברר מה קרה, חזו באחד משבעת פלאי העולם העתיק. צמד שוטרים צמוקים ומזי רעב ניסו להוריד איזה גברתן. אחד השוטרים ניסה לתקוע בגברתן ברך צנומה בעובי של מקל מטאטא, ועשה את זה בשלומיאליות כזו שמיד נפל אחורה. עוברים ושבים עזרו לשוטרים האומללים שלבסוף, בעזרת גז מדמיע הצליחו להתגבר על הברנש. עובר אורח שספג אף הוא מנה מסויימת מן הגז המדמיע, הפטיר חרפות וגידופים בעיניים דומעות אחרי המכונית המשטרתית המתרחקת.
גרישנו עטה חיוך של שבת ונשא סביב עיניו. אנשים הלכו עם מגשים על ראשם, ומכרו כל מיני…. דברים.. שאנשים יאכלו, שקיות של מים מצוננים ובננות. נערים הובילו מריצות ובהן עטים, פנסים, בטריות. גרישה עצר ליד מריצה שמכרה ביגוד אך שינה את דעתו כשראה שבכל המריצות הללו מוכרים תחתונים יד שניה. מבועת נמלט גרישנו אל מפלטי הטרנטע (עדיף שטן שמכירים), וניסה להסתתר מאחורי גבו הרחב של הערשל שנורער.
ומאחר שלא יכל שאת יותר, מצא גרישה חדר באכסניה והסתתר שם עד כתיבת הפרק הבא.