הברנשיה

גרישה חוזר הביתה

בשעות הבוקר המוקדמות צעד גרישה קוממיות. חמוש בארבע אמביציה לפחות, הלך לארוז מזוודות. בלאט פסע גרישה על קצות אצבעותיו ונכנס לחדרו בחשאי, אך יד ברזל אחזה בצווארו והצמיתה אותו אל המיטה.

"לאן אתה בורח?" שאל קול קשה. -"לא ידעתי איך להפרד" הצטדק גרישה בפני רבם של קופים, "אז חשבתי שהכי טוב זה לעזוב ככה".

"מי אמר שנפרדים?" חייך רבם של קופים וכשכש בזנבו, "אני רוצה לפגוש במרא דאתרא הרתחן. אני בא איתך".

וכך במעמד פומבי מרגש ביותר, נפרדו גרישה ורעיו יחד עם רבם של קופים מכל בני הקהילה, שהזילו נחלים של דמעות. כל הנחלים הולכים אל הים, ואף אחד לא עוצר להם טרמפ. וכבר נודעו ברבים סיפורים על נחלים שהלכו לים וקיבלו שפשפת ויבלות ברגליים…

 

הג'יפ היטלטל וגנח בדרך הקשה מן הג'ונגל לשדה התעופה. כושים באים בימים גלגלו עיניהם הטרוטות לשמים בתודה על שנפטרו מגרישה ומעלליו, וגעצל הנהג דרס אותם בנקמנות. כך עברה עליהם הדרך בנעימים, עד שהגיע הזמן לפרוק את המזוודות מן הג'יפ בשדה התעופה.

"מה שמת במזוודה הזו?" התרעם בעריש על גרישה כשכמעט נפל מכובד המשקל, "לא יודע" גמגם גרישה, "רק בגדים שמתי שם"… בעריש פתח באלימות את המזוודה, וגילה בפנים כושית שמנה ומכוערת ביותר שניסתה להבריח את עצמה לישראל על תקן "מזכרת מחוצלארץ".

"כמעט קיבלתי קילה בגללך" התנפל עליה בעריש בזעם. "את יודעת כמה אני צריך לשלם פה על קילו מטען עודף? אני לא אשם שאין באפריקה סטודיו סי! לכי תעשי דיאטה. עכשיו!" הכושית נמלטה בעלבון מפניו של בעריש, שחזר בחיוך רחב אל החבריה: היא כבר מתחילה פעילות גופנית. אנחנו משפיעים לטובה על המקומיים…

 

בעיות כאלו ואחרות צצו בשעת הרישום לטיסה. הכושי שרושם את הדרכונים הביט בזעף על רבם של קופים, והתעקש שגם זנבו יופיע בתמונת הפספורט. שמערל עורך הדין התווכח איתו, בטענה שבתמונת פספורט מראים רק את הפנים. "פני הדור כפני הכלב!" צעק רבם של קופים. "אף אחד לא סיפר לך שבראש השנה אמרתי שנהיה לראש ולא לזנב?" הפקיד התחיל לגמגם שאם הוא היה רבם של דגים, אולי זה היה מספיק. אבל בתור קוף ארור… "למי קראת ארור?" שאג רבם של קופים והרעיד את אמות הסיפים, "אני רוצה לראות מיד את המנהל!"

אל המקום קרב ובא המנהל, עטוי מחלצות אפריקאיות והררי שומן שחור משחור. לאחר כחמש דקות של שיחה מהירה עם שמערל עורך הדין, נתרצה המנהל לקבל עשרים דולר ולהוסיף צילום של הזנב במכונת צילום.
רבם של קופים עלה אל המטוס זועף ומרטן, ותמרות עשן עלו מאוזניו. "זה טוב" חייך אליו גרישה, "אתה מתאמן יופי לקראת הפגישה עם מרא דאתרא. יהיו לכם המון נושאים משותפים".

"אני חוזר הב……ייתה!" זימר בעריש בקול גדול, שהחריש את רעם המנועים וניקב ככברה את אוזניו הגדולות של זונדל החלמאי. זונדל רץ אל ירכתי המטוס, הביא מטף כיבוי אש והתיז כמויות נדיבות כיד המלך אל פיו של בעריש הפעור בשירה. בעריש השתעל ורץ לשירותים להקיא, וליהודים הייתה הרווחה.

בשדה התעופה בן גוריון נחת המטוס בשעה טובה. משעה שנפתחו דלתות המטוס, זינק רבם של קופים בשקיקה לאוירה של ארץ ישראל ונתקל בפקחים של השירות הווטרינרי…

מן המקום התרחקה בקול שקשוק גלגלים, עגלה ועליה כלוב גדול. ורבם של קופים אוחז בידיו את הסורגים, ומנער אותם בזעם, וזנבו מרטיט תוך שהוא שואג בקול: "שחררו אותי! השתגעתם?" אך איש לא שת לבו אליו.

בלב כבד חזרו הנוסעים אל השכונה, לטכס עצה כיצד לפדות את רבם של קופים משביו.

ועל עלילות רבם של קופים בשבי וכיצד חולץ, תוכלו לקרוא בפרק הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *