הברנשיה

גרישה נתפס בכף

" אתם לא מבינים!", התרגש גרישה, "במרתפי הוותיקן טמונים אוצרות וכלי המקדש, אלו דברים השייכים לנו, לעם היהודי, ולא לוותיקן המייצג את הנצרות האחראית על טבח מליונים מבני עמנו". גרישה נופף בידיו בהתלהבות וידו השלוחה הוטחה בזגוגית החלון וניפצתה.

מזה כארבעים דקות ניסה גרישה לשכנע אותי יחד עם הערשל שנורר וזונדל החלמאי, כי עלינו לצאת לרומא ולחלץ את כלי המקדש השבויים ביד אויב.

התברר שגרישה חלם את זקנתו התולה אותו מן התקרה בבהונות רגליו, מכה בו בחגור מכה קשה וצועקת לו כי עליו לשחרר את כלי המקדש, ולא, תשלח בו חרון אף, עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים, שיכריחו אותו לכבס את גרביו לפחות פעם בחודש. גרישה הקיץ משנתו מכוסה זיעה קרה ומלא התפעמות. הוא נמנה וגמר בלבו כי הוא הולך למלא אחר מצוות זקנתו המנוחה.

 

עמדנו בתור בשדה התעופה, לפתע התפקעה מזוודתו הגדושה של גרישה, שלל בגדים נשפכו על הריצפה, וצמד תרנגולות המחמד שלו זינקו מביניהם ויצאו למסע עתיר ריגושים סביב האולם ההומה נוסעים, כשהן קוראות בקול ומפריחות נוצות לכל עבר. גרישה דלק אחריהן כשהוא זועק לעברן מילות תחנונים. גרישה מעד ברוצו ובנסותו להיאחז במשהו לשמור על שיווי משקלו נתפס בחצאיתה הזערורית של דיילת אדיבה וחייכנית.  גרישה והחצאית הידרדרו ארצה בקול קריעה רם ונישא כשופרו של משיח, והדיילת נעשתה אדיבה וחייכנית שבעתיים.

גרישה נס כל עוד נפשו בו מפני דיילת מעורטלת למחצה חמושה במקל סבא אשר נחמס מידו של זקן מזדמן שאיתרע מזלו להיות באותו שדה תעופה עם גרישה. הישיש הנגזל רדף אחרי שניהם חמוש בנציגי הגמלאים בכנסת ובסכין חד פעמי.

 

מטנדר חבוט ומכוסה סטיקרים של "נחנחים", קפצו בזריזות אנשי משמרת הצניעות והצטרפו ברינה למרדף, לקול שירת "עוז והדר" החביבה על נחמנינו העליזים. ראש הרודפים, ברנש עבדקן וגס מראה שהקדים את אנשי חבורתו במרוצתם בצעד או שניים, זעק במר נפשו אלות ושמתות כלפי הדיילת אשר נוהגת כבנות מואב.

גרישה נמלט מפני הדיילת אל מאחורי צריף אותו תכנן להקיף במרוצתו. אנשי משמרת הצניעות התפצלו. חלק ראשון דלק אחריו וחלק שני הקיף את הצריף מצדו השני ותפסו את גרישה והדיילת. הטנדר נעצר לידם בחריקת בלמים, הם הטילו פנימה את שבוייהם, התיישבו בתוכו, ונסעו לעבר יעד בלתי ידוע אי שם באזור בני ברק.

הזקן הרים את מקלו מן הקרקע, תוך שהוא מסנן קללות בפרסית מדוברת והסתלק מן המקום. נותרתי לבדי עם הערשל שנורר וזונדל החלמאי.

זונדל לא איבד את עשתנותיו ושלף מכיסו תחנת שידור סלולארית בגודל של מקרר ממוצע עטורה בטבעות של סלוטייפ וצלצל אל מפקד השב"כניקים, אשר כידוע לנו, הוא שמש בתור אמם.

"הלו? יורם? זה אמא. אבא ואני בצרה צרורה פה בשדה התעופה. אנחנו אמורים להמריא בעוד 3 שעות ואחד מבני חבורתינו נחטף בידי אנשי משמרת הצניעות".

כעבור חצי שעה היינו כולנו על מיניבוס בדרך לבני ברק. יורם הראה לנו קלסר ובו כל החומר שאסף השב"כ על משמרת הצניעות. "העבדקן העומד בראשם הוא ר` חצקל רוזנצוויג שאנחנו מנסים לתפוס כבר כמה שנים. אבל אין לנו הוכחות" אמר יורם, "אבל עכשיו נתפוס אותם על חם בעוון חטיפה, תקיפה ועוד כמה דברים".

 

עמדנו בסמטא בני ברקית אפלולית. ואנוכי אפוף חרדת קודש. הנה עומד אני אל מול מפתן דלתו של קודש הקודשים של משמרת הצניעות האגדית. השב"כניקים של יורם התכוננו בזלזול לפריצה למקום, אולם הם טעו בהערכתם את אנשי משמרת הצניעות הממולחים.

איך שהם פורצים פנימה, התרוקנה על ראשיהם תכולתו של סיר טשולנט ענק שנתרם למבצע לעילוי נשמת הרב הגדול שרגא פייבל רוזנקרנץ, ותנוקות של בית רבן חמודים ומסולסלי פאות שגויסו מתלמוד התורה השכן, החלו מיידים בהם עגבניות רקובות, חתיכות קוגל עבש ושאר מיני תרגימא.

אבל השב"כ מגייס אליו את טובי הבחורים בארץ. בשאגות אימים פילסו בחורינו הגיבורים את דרכם אל החדר האחורי, שם היו גרישה והדיילת תלויים מן התקרה בבהונות רגליהם, ור` חצקל מצליף בהם בטלית שכולה תכלת. ועל זה אמר התנ"ך: "חן וכבוד יתן השד להולכים בתמים".

ר` חצקל נאסר בכבלי ברזל, וגרישה והדיילת שוחררו לחופשי. הם נפלו איש על צווארי רעותו, היא בוכה והוא בוכה. היא בוכה מחמת ההתרגשות על שזיכה אותה גרישה להכיר מקרוב את היופי שבעולם החרדי, והוא בוכה סתם כי הוא חתיכת נקניק לפלף בכיין.

הם דשדשו החוצה על הריצפה הזרועה בשיירי האוכל המשובח הנ"ל ויצאו החוצה. ולאחר שגרישה פינצ`ר בחיוך זדוני את ארבעת צמיגיו של הטנדר של משמרת הצניעות, הפציעה החמה מבעד לעננים, שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ובזורחה על בהונותיהם החבולים של גרישה והדיילת ריפאה אותם כליל.

הם עלו על הטנדר והחלו לנסוע, כאשר נזכרו שגרישה עוד לא עלה. הם הסבו מבטם וראוהו רץ אחריהם כמטורף בשארית כוחותיו, ומקלל יולדיהם עד עשרה דורות.

 

השב"כניקים סידרו להם עליה מהירה למטוס ונפרדו מהם לשלום. והמשך עלילותינו עם גרישה וזונדל, הלוא הן תופענה ברשומה אחרת לעתיד לבוא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *