מעשה בר' אייזיק קונצמאכער שהיה יושב על אדן החלון באישון לילה, וחוקן גוזלי יונים במרץ רב ובהתלהבות עצומה.
דפיקות פתאומיות על הדלת הבהילו אותו כל כך, ששיווי משקלו התערער והוא נחפז במורד הדרך אל החצר – פטור מהצורך המעיק להשתמש במדרגות, היישר אל דלי השתן שנועד לפגוע בפולשים. אותו דלי שהפך על עצמו גרישה בפרק הראשון בבואו לבקרני.
הדופקים על הדלת שמעו את זעקתו של ר' אייזיק בחופזו מטה, וירדו בעקבותיו אל החצר. אם כי הם השתמשו במדרגות, לשם שינוי.
היו אלו שלוחי מצווה לפדיון שבויים. כשאטבים על חוטמיהם מחמת הריח, התייצבו זונדל החלמאי והערשל שנורער לגייס את ר' אייזיק קונצמאכער, לעזור בחילוצו של האי גברא יקירא, רבם של קופים, ממכלאות השירות הווטרינרי.
מפאת דחק השעה, חפצו שלוחי המצווה לנסוע במכונית על שלט רחוק. אבל כאמור, השלט היה רחוק והם לא מצאו אותו. לפיכך עלו על מונית והפליגו לכיוון המכלאות. שם המתינו להם כל בני החבורה.
ומאחורי המכלאות ניצבו כל יקירנו והתכוננו לפעולה. געצל הילך אנה ואנה וניגף בכפות רגליו הגדולות. גרישה הילך אנה ואנה, דרך על שרוכי נעליו וניגף בהם – אף שבכלל נעל סנדלים. בעריש ישב על סלע וחפר בזקנו העבות.
ר' אייזיק קונצמאכער הגיע למקום בלוויית זונדל החלמאי והערשל שנורער. הזמן לנקוט פעולה הגיע. התכנית הייתה פשוטה למדי. ר' אייזיק קונצמאכער יסיח את דעתו של השומר במעשי להטים, בזמן שהשאר יטפסו מאחור על הגדר, ויתגנבו פנימה.
ר' אייזיק ניגש לחזית, ולנגד עיניו התמהות של השומר, הפליא לעשות בחוקן הגוזלים. עיניו של השומר התעגלו מתדהמה והיו למטבעות. בזריזות פרט אותן ר' אייזיק קונצמאכער בכמה חצאי שקלים שהיו בכיסיו. השומר שחזה ביכולותיו הנדירות של ר' אייזיק קונצמאכער, ביקש ממנו ללמדו מעשה להט כלשהו.
בעוד ר' אייזיק קונצמאכער מדריך את השומר צעד אחד צעד בדרכיה הסבוכות של תורת חוקן גוזלי היונים, טיפסו השאר מעבר לגדר אל החצר. גרישה שסנדל רגלו השמאלית נתפס במסמר שבלט מהקיר, היה תלוי וראשו מטה, והוא מחרף ומגדף בני ישמעאל ויולדיהם, עד שבא בעריש ונטלו משם.
בעודם מתגנבים בחצר, הרגישו בהם כלבי המכלאות והקימו שאון רב. השומר שהיה עסוק בגוזליו, לא שת לבו אליהם. אך כלב ענק שהשתחרר מכלובו ניצב פנים אל פנים מול זונדל החלמאי, ובנביחותיו ניאץ את אמו יולדתו בדברים שאין הדעת סובלת. אומץ לבו של זונדל החלמאי לא עמד במחץ, וניתז כמעיין המתגבר למרגלותיו. אז הערשל שנורער זימר לעומתו בקולי קולות (על מנת לגבור על קול הנביחות): אמת המים עוברת תחתיך…
הישועה באה ממקום בלתי צפוי. כי עת חש זונדל החלמאי כי כלו כל הקיצין, והוא הולך להוועד עם אבותיו בלי בורקסים וכיבוד קל, תפסה יד עבתנית בעורפו של הכלב והניפה אותו אל על. למרות כל גודלו, נראה הכלב עלוב ומתנצל בהיותו תלוי כסמרטוט. ובהביטו עין בעין אל פניו של בעריש, החרה החזיק אחרי זונדל החלמאי, וברעד הטיל מים על סביבותיו. טובע בגלי צחוק נאבק הערשל שנורער הדרשן לעמוד על רגליו, ודרש על בעריש שניצב בין זונדל לכלב את הפסוק: והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכו'
בעריש שבסך הכל רצה לעזור ומצא את עצמו מוצף בשתן ולעג מכל עבריו, נמלא חימה. בעוד הערשל שנורער מזמר לו "אשר פריו יתן בעתו", נטפל אליו בעריש ונעל ידו על קדמת מכנסיו, בשאגו: אני אראה לך מה זה פריו!
השומר נעתק מגוזליו של ר' אייזיק קונצמאכער לקול השאגה, מצמץ בעיניו והחל מביט סביבו, מוטרד. ר' אייזיק שחשש שאכן נודע הדבר, נופף בידיו מול עיניו של השומר, והיה מבצע להטים ומפליא לעשות, עד שהוסחה דעתו כליל. ובחצר, השכין געצל ריש לקישא שלום בין הערשל שנורער ובעריש, על מנת שיוכלו לגשת למשימה לשמה באו הלום.
בכלובו היה מוטל רבם של קופים, מכורבל בפינתו והוא מיואש ונדכא. מה נכמרו עליו רחמיהם של מכיריו, בשעה בה ראו אותו כה חלכה ובודד. בזריזות ניגש שמערל עורך הדין אל מנעול המכלאה ובידו חוט ברזל. לאחר כשתי דקות, עמד רבם של קופים בחוץ ולחץ את ידיהם בחום, ודמעותיו רועפות כגשם על טלית שכולה טינופת.
לאחר שכולם היו מחוץ לגדר ובמרחק בטוח, צלצל געצל אל ר' אייזיק קונצמאכער להודיעו כי תם ונשלם. ר' אייזיק נחפז להודיע לשומר המאוכזב, כי הגיע לשכונה שלו אורח חשוב מחוץ לארץ והם יאלצו להמשיך בפעם אחרת.
בעוד רבם של קופים מתקין את עצמו בביתו של געצל, רוחץ את עצמו מכל הסחי והחלאה ומסדר את זקנו שהעלה שמיר ושית, התכוננה השכונה בהנהגתו של מרא דאתרא לקבל את פניו.
רחובות השכונה נוקו וטופחו, שמוליק דלרוזה ביער ממדפי חנותו כל מוצר בהכשר "לנדא", קרחתו של משה רבינו הזהירה כזוהר הרקיע, ופרת משה רבינו שזרה פרחים בשערה. ר' קלמן שנויזל קנה חליפה חדשה, ור' מוטקה שלומפער הכניס את החולצה למכנסים.
בתווך, בפתחו של בית הכנסת עמד מרא דאתרא. מימינו ר' שמיל אנסבכר ומשמאלו ר' זבולון גלזומיצקי, וספרי תורה בידם. כך קיבלו את פניו של רבם של קופים אל שכונתינו המעטירה.
רק בני הבליעל עמדו מאחרי הגדר, והשקיפו בזעף על החגיגות. היו אלו הפריץ ועשיו אבינו ועמלק הנביא, שלא ראו בעין טובה את הדבר. ולכן תכננו עלילות מופלאות לפרקים הבאים…