גרישה החליט לעזור לנצרכים.
עקב כישלונו בנושא העזרה לקשישים, החליט לעשות הסבת מקצוע לעזרה לנצרכים. כבר למחרת בבוקר התייצב במשרדי ארגון "עזריה" וביקש להתנדב שם. בארגון היססו האם לצרף את גרישה לשורותיהם לאחר ששמעו מה קרה בארגון עזרת אבותינו, אך מאחר והיו במצוקת כוח אדם קשה, ניאותו לקבלו.
כבר למחרת דיבר גרישה עם משה רבנו ועם שמוליק דלרוזה על מנת שיתרמו לארגון. באותו יום הגיע גרישה למרכז האחסון והחלוקה של הארגון בג`יפ של יורם, ושב"כניקים גברתנים פרקו שם מצרכים אשר נתרמו על ידי דלרוזה, ומספר ארגזי עגבניות סוג ע` (מדובר בעין הרע), אשר משה רבנו הקמצן ניאות לתרום לארגון.
גרישה אף הוא רצה לשאת בנטל, אך בלכתו אל תא המטען של הג`יפ מעד על עגבניה. לשווא ניסה להיאחז במשהו על מנת לייצב את עצמו. בייאושו שלח ידו ותפס בערימת ארגזי העגבניות אשר היו בארגז המטען.
לאחר שתי דקות חזר יורם, וראה ערימת עגבניות רקובות למחצה למרגלות ארגז המטען של הג`יפ שלו. לאחר שפיקחו את גל העגבניות, התגלה מתחתן איזה גרישה המום וחבול.
גרישה קם מתנודד על רגליו כשיכור, כשהוא רואה כוכבים לרוב. אז צעד מספר צעדים, והתנגש בעמוד חשמל. "אבל הוא לא היה פה קודם!" החווה גרישה בזעם כלפי עמוד החשמל, -"הוא עשה זאת בכוונה!". לאחר דין ודברים ארוך השתכנע גרישה שאין לעמוד החשמל שום דבר נגדו, ולקח שקיות מוצרים על מנת לסדר במחסן פנימה.
בצעד מתנודד פסע גרישה פנימה, ידיו תפוסות היו ולכן לא יכל לפתוח את דלתות ארון האכסון. הוא ניסה לפתוח את דלת הארון בעזרת הכתף.
דלתות הארון העליון נפתחו, ומטר של קופסאות שימורים ניתך ברינת עולם על ראשו הדווי של גרישה. לאחר כשתי דקות נכנס יורם וראה למרגלות הארון ערימה ענקית של קופסאות שימורים. בראש הערימה היה תקוע מקל ועליו שלט: "פה נטמן גרישה השלימזל והשלומיאל. נא להניח אבן על הקבר כמנהג ישראל מדורי דורות." יורם משך בכתפיו, ובאנחה הציב אבן גדולה וכבדה בראש הערימה. פקודיו צעדו אף הם אחד אחד ושמו איש איש אבן גדולה על הערימה.
האחראי במקום הגיע ומצא באמצע מחסן המזון גל אבנים גדול. "מה זה לכל הרוחות?" התקצף על יורם, -"פנו את זה מיד!!!". וילך האיש הלוך ורתוח מזעם עד כי ממש רעד מרוב חימה. ברעידותיו פגע בארון אחר והגדיל באופן משמעותי את הערימה…
לאחר כשעה של עבודה מאומצת פונתה הערימה הגדולה, וצוות נט"ן עמל להחיות את גרישה. אך גרישה לא הגיב. הרופא קם וספק כפיו בצער: "אנחנו מצטערים. עשינו כל שביכולתנו…" -גרישה קפץ על רגליו באחת ופניו סמוקות מחימה. "חתיכת בטלן ארור! אתה קורא לעצמך רופא? מהמכות שלך והניסיונות שלך לנשק אותי בפה, אף אחד לא היה מתעורר!". כך זעף גרישה כה וכה, ואז נשא ידו והצביע על הרופא: "הומו", הפטיר בשאט נפש ופנה ללכת. דא עקא שהוא עמד בגבו אל הקיר, ובפנותו ללכת הסתובב והתנגש בקיר בעוצמה.
טיח ואבק נשרו מן התקרה על הנוכחים ההמומים, אשר מוחם היה מלא בתהיות כמה כשרון ומזל יכולים להיות גלומים באדם אחד. יורם המיוזע מעבודות הפינוי של גל האבנים וקופסאות השימורים, נשא ידו בתוכחה אל גרישה וניחוחות ערבים פשטו בחלל החדר מאצל בית שחיו הריחני. -"אתה לא מתבייש להסתלק ככה אחרי כל הצרות שגרמת?". גרישה סב על עקביו והעביר מבט מבולבל על פני החדר. -"אני מסתלק כדי שתוכלו לעבוד בשקט בלי שאפריע לכם ואגרום צרות" אמר, וזיק שדוני מרצד בעיניו.
גרישה פנה ללכת אך יורם עיכבו. ויעבור יורם על פניו ויקרא: "הפעם הרגזתני כליל! שלם תשלם על כך עד כי משכן תמשכן את ישנבך על מנת לכסות חובך!" -"אבל אישי יורם", הצטדק גרישה, -"באמת אתה רוצה שאשאר ואעזור לכם?" יורם גירד את פדחתו בהתלבטות ועל פניו הבעה של מטומטם ארור בעל אזרחות בכיתת חינוך מיוחד. לבסוף נמלך בדעתו ושחרר את גרישה.
יורם והחבר`ה החלו להשליט סדר בברדק, עד שהופיעו בליבם תהיות מה להם ולעניין זה, ונשמטו החוצה אחד אחד.
במשרדי ארגון עזריה התהלך האחראי במשרדו אנה ואנה, וגידף בליבו את גרישה, את בת דודתו הצולעת ואת האינסטלטור שפתח לו את הסתימה בצנרת בבית. דאנג`יגאנו ההודי השתעמם רצח, ומבעד לחלון ראה את האחראי זועף לנפשו. חיש קל טיפס אל המשרד, אסלה בידו וגרזן על אזנו. האחראי צפה בו במבט מבולבל, אך דאנג`יגאנו לא נרתע. בגרזנו ניפץ את מכתבתו של האחראי לשבבים וערך מדורה באסלה. לאחר שעלתה אש יפה חלץ את נעליו וגרביו והחל מרקד על הגחלים בזמרו שירים עתיקים של עובדי אלילים בקצב הטאם טאם המטומטם. כאשר תמרות עשן עבות מילאו את החדר ופלשו לאפו של האחראי, קלט לבסוף מה מתרחש תחת חוטמו השעיר, ויבעט בדאנג`יגאנו בעיטה רבה ועצומה וישליכהו החוצה מבעד לחלון.
בפחי נפש צעד האחראי אל המחסן להביט בעבודה הרבה אשר נשארה שם. הוא נכנס למחסן ומכנסיו נשרו מתדהמה, המחסן היה נקי ומסודר לתפארת. גרישה, בעזרת פרת משה רבנו ושרגא הזקן עסקו בסידור קופסאות השימורים האחרונות בארונות.
גרישה שם לב לבואו של האחראי, קד לכבודו בחגיגיות והוציא משרוקית מכיסו. לקול שריקתו של גרישה התעופפה פנימה להקת קיכלים, והם מזמרים בגרוזינית זמירות אשר לא שמעתם אוזן מעולם. לאחר מכן הסתדרו בזוגות על הרצפה למרגלותיו של האחראי, והחלו לרקוד טנגו לצלילי מפוחית אשר שלף שרגא הזקן מכיסו. לאחר שהסתיימה הנגינה התעופפו הקיכלים החוצה. בדרכם הקפידו כי כל אחד ואחד מהם, יטיל לשלשתו על קרחתו ובתוך צווארונו של האחראי.
לסתו של האחראי צנחה בתדהמה וכמעט שהגיעה אל ברכיו. הוא הרים בחופזה את מכנסיו (ואת לסתו), רץ אל גרישה, אימצו אל לבו בחוזקה ובהתרגשות קרא אליו: "יא זבל!"