הברנשיה

תוכחת המוסר של מרא דאתרא

מרא דאתרא עמד בבית הכנסת, ונשא דברים קשים כגידים אודות התגרה שהתרחשה בשכונה. כאשר כוחותיו של געצל התנגשו בחסידיו של מסעוד הזקן, בדרך אחת באו אליהם ובשבעה דרכים נסו מפניהם. וציטט מרא דאתרא את דברי הגמרא, שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. ואף הביא דוגמא:

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי טרפון ורבי מה שמו, שישבו הפוכים על בקבוק וודקה והריצו קטעים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: …בגילכם???

 

"חזרו בכם!" הפציר בהם מרא דאתרא בלב קרוע ומורתח, ודמעות חמות גלשו על לחייו והתאדו מיד. הציבור הנרגש כבש את פניו בקרקע, ופנה להשיב לבו מדרכי זדונו. הפרוע הזיל דמעות תנין, עד שכמעט הטביע את כל הקרנפים שדג בשעת הקרב, וכעת רבצו לרגליו בין הספסלים. הפריץ מחט את חוטמו בקול שהרעיד את אמות הסיפין, והבטיח לעשות דיאטה על מנת שלא יקח מקום על חשבון אחרים. עשיו אבינו בכה כי גנבו לו את הבכורה, ועמלק הנביא הסתכל בחלון ובכה כי לא היה לו למי להציק.

 

ואז הגיחה מפינת הרחוב סבתא יאכנע. שהייתה כל כך זקנה, שהיא הייתה סבתא עוד כשהקדוש ברוך הוא התעורר עם האנג אובר וכמה בקבוקי וויסקי ריקים מסביב, וגילה שהוא ברא את העולם.
…איך שראה אותה עמלק הנביא, שאג בקול ורץ לבשל אפונים בגבינה על מנת ליידות בה. למרבה האקשן, הדבר הפיג כבמטה קסמים את אווירת התשובה ששררה במקום.

 

קרנפיו של הפרוע יבשו פתאום וזרעו הרס והמולה במקום, שלמרבה הפלא נראה כאילו עבר בו עדר קרנפים. הצ`יפס שדג הפריץ ניסו לדלוק אחריהם, אך משפיגרו אחריהם בהרבה, טמנו עצמם בזקנו המבולגן של ר` מוטקה שלומפער. איש קם על רעהו ואחז בגרונו, ור` שמיל אנסבכר ומרא דאתרא השליכו סטנדרים האחד על השני. ר` קלמן שנויזל בהה בקרנפים העוברים לפניו כבני מרון עד שהאחרון דרך על זרת רגלו השמאלית…

 

"אההההההה!!!" זעק ר` קלמן בכאב וזינק לשחקים, כשהוא פוער חור גדול בתקרת בית הכנסת. חכמי נאס"א אמרו איזה באסה, והתוכנים הגדולים עקבו בחרדה אחר מסלולו של ר` קלמן, בין לגיונותיו של צבא השמים. במשכנו במרומים הקיץ השטן, התמתח ויצא בתחתונים למרפסת. ולנגד עיניו המשתאות חלף ר` קלמן בתעופה ליד המעקה, כשלהקה של פרחי שדים ופרחחיהם מחזרים אחריו.

 

ורק גרישה ישב בצד ומירר בבכי. שהרי פרק שלם חלף והוא לא פישל אפילו לא פעם אחת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *