אבי הנה יורד עלינו החורף,
שמיים מאפירים מעל קני רובים,
זכור ילדך הנשאר בעורף,
בעודך ניצב גיבור אל מול אויבים.
התשמע אבי פעמוני אביב,
כפרגים אדמו סביונים בדם,
התשוב אלי מוכר וחביב,
ממקום בו אנוש קוטל אדם.
ברקנים עייפים מחומו של קיץ,
חזו בנפול הנופל בינותם בכאב,
מתי אבי יוסר זה החיץ,
עד מתי אדם לאדם זאב.
בני תם הקיץ ותשרי מפציע,
יום גדול בא הלום.
אליך ילדי הנה אבא מגיע,
לך הוא יבנה סוכת שלום…