הברנשיה

אנשי אמונים

הכל משיחים על אנשי אמונים,

אשר התהלכו בדורות ראשונים,

אצילי עם מלאכים לבנים,

שלום ואמת,

            מכונם.

 

מעולם לא היו רבבות המונים,

פזורים בין חוחים הם ורדי שושנים,

ועוד נמעטו לימים אחרונים,

תוהים אתם,

            עוד ישנם?

 

בסתר תקוות חלומות נושנים,

נרקמים נגשמים ריגושי ניגונים,

עבר הקול כי כאשר לפנים,

בינינו הינם,

            האמנם?

 

כי ימעד איש משען הם נותנים,

מטים שכמם לסעוד חלכאי אביונים,

ואם ילכדו הם בפח עוינים,

אנה ישאו,

            יגונם?

 

מאפילים הימים נערמות השנים,

במבוי חשוך דמעה זוהרת על פנים,

בצרתם תחינה חרישית מתנים,

ידיים נושאים,

            אל קונם…