מתוך חלום ורוב סיפור וקובץ אגדות,
בניתי לי ארמון צללים והוא אפוף חידות,
ושער לו של אש שחורה זוקרת יתדות,
עבור לא יעבור בו זר, הלהבות יוקדות.
ושם אולם עזוב אפל עתיר שכיות חמדה,
ובית גנזים בו כלי משחית רבים לאין מידה,
וגם כבשן וקורנסים ליצור ולהשמדה,
ודלת הסתרים נחבאת, למצאה מי ידע?
סוד נשגב הוא הארמון ומעשיה לילדים,
משאת נפש להלך עייף בעמל ונדודים,
אימת שטן ללב דכא בעוני ומרודים,
פאר קודר, משב עובר, נופח רשף באודים.