יהלומי טל היו שזורים בשערך,
חיוך עדין האיר כחמה שקרנה,
אילנות הרכינו ראשם בעוברך,
ביום בו פגשתיך לראשונה.
בית בניתי לך בראש הגבעה,
וגן פרחים מאחורי הפינה,
ועת פרחה ערוגה נפלאה,
אלי חייכת כבפעם הראשונה.
בוקר זרח והנה את לצידי,
משנתך הקצת מאושרת ורעננה,
אלייך באהבה הושטתי את ידי,
כיום בו פגשתיך לראשונה.
זהב שערך הכסיף קמטו הפנים,
זקנו ושבנו בחמישים שנה,
וליבי עודנו שלך אסור בפנינים,
כאותו היום בו פגשתיך לראשונה…