געגועי

ערפל זכרונות ממלא את העין,

כתמי חוויות לא דהו עדיין,

וכל געגועי כשקיעה הדועכת,

צובעת אדום עלים של שלכת.

 

אפורים השחקים כפלדה הצוננת,

שורקות הרוחות על אדווה ועננת,

וכל געגועי כמטר הסוחף,

כנזיר מקונן עירום ויחף.

 

כי רוח נקם התדפק על דלתי

צרור עזבונו הותיר בביתי

וכל געגועי כשק מתפקע,

עמוס חרטות, מכביד ושוקע.

 

מזהרת זריחה בנוגה זהב,

אדירים היו ימי בארץ שנהב,

וכל געגועי כלפיד הצורב,

חורך את כתלי שחורים כעורב.

 

יוקד הוא הקיץ בצהרי המדבר

ים נוגח חולות, על החוף הוא נשבר,

וכל געגועי ככבשן השואג,

מחשל להבים, דוקר ולועג.

 

אגם זכרונות צלול כיין,

בבואות מצולה כחזון לעין,

וכל געגועי כשקיעה הדועכת,

חרש בוכה, אחריך הולכת…