בפאתי הכפר בית עתיק ניצב,
ולגגו רעפים אדומים ושבורים,
קרשים חוסמים את החלון המעוצב,
ובחצר גדלים קוצים ודרדרים.
וזוכר הוא הבית ימים נשכחים,
קולות שירה וצחוק של ילדים,
עת שקק מקול המון אורחים,
וכעת לחורבן קירותיו עדים.
ועת גשם יורד על הבית החרב,
ויונים נוטלות מחסה בצל קורתו,
ישמיע קול קינה בקריאת עורב,
ומן הארובה השבורה תיזל דמעתו….