הכותל המערבי

נדבך על נדבך עתיק וסדוק,

מתנשא מעלי הקיר הישן,

דורות נושאים תפילה בלהט אדוק,

הכותל מאזין, שותק, ביישן.

 

לב רגש רוטט, דמעות של אש,

האבן כמו פועמת בתשובה,

שפוך כמים לבך, ערוג, בקש,

אי מי מצפה, יש אוזן קשובה.

 

צפונות כמיהת שנות אלפיים,

חבויות בגבעולי האזוב הזקן,

נפש נכספה, כלו עיניים,

אל מקום בו הקל שכינתו שיכן.

 

פה ממתינה נשמת האומה,

לכאן ערגתי בימי עוניי,

אז נשאתי שבועת חורמה,

אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני!