מחגווי הסלע נקטפת רקפת,
עלים ורודים כמשים בלאט,
מנגינה גוועת ברוח שוצפת,
בדמדומי ערביים השמש שוקעת.
לפני גופך זנקתי ביום מלחמה,
את כדורי המוות ספגתי בשבילך,
ובשוך הקרב עת תמה המהומה,
היה לי המוות והחיים הם שלך.
אחי אל נא תזכור חימה שפוכה,
מנע מחשבות טינה ביום מותי,
כי בנשימתי האחרונה נתתי לך,
את לבי החם על מצע נשמתי…