חנוכה

בחלונות דולקים נרות קטנים,

ניחוח לביבות ברוח נישא,

וכבר ילדים משחקים בסביבונים,

וחיוך את פני כולם כיסה.

 

מה זה הבאת מימי קדומים,

על מה תספרי שלהבתי המרצדת,

על גיבורי רוח בזמן דמדומים,

אש זיכרון לנופלים עוד יוקדת.

 

חזון עולה מבין הלהבות,

ישישים חמושים ואבוקות בידם,

לירושלים צועדים בנתיבי אבות,

נושאים מורשתם נלחמים בעדם.

 

נגוז החזון עת דעכו הנרות,

עיניים מצועפות כבות איתם,

אך לנצח ננצור מעשי גבורות,

כי עידן עמנו טרם תם…