מרחבי שדה רחוק קראוני,
חפצי נוחות ביתי עייפוני,
תרמיל נפוח ארזתי בחטף,
ובו כיכר לחם ופרי שנשטף.
טחב כיסה גזעים ביער,
שמש חלק לטללים אור וזוהר,
עייפו מי נהר צנחו במפלים,
עננים שייטו בנחת בשמיים כחולים.
רפרפו פרפרים אל פרחי הבר,
נפתחו אצטרובלים להניב צנובר,
שחפים צרחו על הים הגדול,
גליו אל החוף התנפצו מבלי לחדול.
וברוב מסע בפאתי דרכים,
שבעתי מצעוד בין סלעים וצמחים,
ערב לי ביתי הקטן הישן,
לעת ערב אפרוש לי, אנוח אישן…