מרכבת המוות בעור שיניים ברחו,
אייזיק וחנהלה מן החלון נשלחו,
אבא ואמא דומעים בלבבות הומים,
נשאו תפילה על שלומם לקל הרחמים.
הם רצו בשדה ללא שהיות,
אך מאחרי גבם רעמו היריות,
ואייזיק את אחותו על כפיים נשא,
כי השיגה הכדור בעת המנוסה.
ובנשימות אחרונות חנהלה לוחשת,
השאר נא יהודי זאת אני מבקשת,
ובנפתולי נדודים בארץ צלמוות,
לא שכח אייזיק את משאלת המוות.
הולך הוא בחוצות בתום המלחמה,
את אבא אמא הוא פוגש בעיר ההומה,
אייזיקל ילדי צעד אלי קדימה!!!,
זועק אליו אבא מתייפחת אמא.
כלייזמרים נוגנים וזמירות שם עולות,
זהו אייזיקל הצועד אלי כלולות,
ומבעד לדמעות לוחש הוא ק-ל עדי,
ראי נא חנהלה, הן נשארתי יהודי…