מפאתי מזרח אט אט זרחה השמש,
פרחים עלו בשדות מוריקים ללא כמש,
עת הקצת משנתך באפך עלה הנמש,
וזוהר פנייך הקורנות הניס צינת ליל אמש.
ואקיץ ואביט סביב ואדע דבר לאשורו,
הן רק אלייך הבהיק הבוקר בזוהרו,
למענך עלה השחר שמש נתן אורו,
עת קם הקיכלי לזמר עלייך שירו.
סובב העולם על צירו סחור סחור,
זהב צהריים מפנה מקומו אלי שחור,
ובשוט הסהר המבהיק מלובן וצחור,
יחייך הוא אלי כי בך היטבתי לבחור…