בפיתולים רבים זורמים הנחלים,
בין שדות או עצים מרובי עלים,
ולא אדע אן ילכו חיי האפלים,
כי דרכים רבות עברתי ועייפתי משבילים.
ירח שבשחק השט לו בלילות,
התדע לספר לי סופן של עלילות,
כי חמה שהרתיחה בצהרים החולות,
נדמה ושקעה לעת ערב בגבולות.
הר נישא ניצב לצפות רחוק,
על ארץ גזירה ללא סדר וחוק,
שמה ושאיה ללא שמחה ושחוק,
ושמחה אקראית של היום המחר ימחוק.
אל תפנו אל תשעו לעולם הנחבט,
למרומי שדה צאו הרחיקו מבט,
ואולי ימצאו ביום ההוא בן ובת,
את קץ ימי החול כי תבוא שבת…