אט אט שעל שעל,
לעבר האופק דרכנו מתמשכת,
תחת החמה היוקדת ממעל,
בשביל הזרוע עלי שלכת.
כברת דרך רבה נצעד,
בכביש סלול ובשדות ירוקים,
ואף אם לפעמים כשול נמעד,
נוסיף לכת נגמע מרחקים.
ויום יבוא נעפיל בגבעה,
במשעול העולה אל בית וגינה,
מנוח ימצא לרגל יגעה,
שלווה תשכון בצל התאנה.