נפתולי הרגש

שקט עמוק תלוי בחלל,

סביב אין קול נשמע,

הזו שלווה ברוכה כשנת עולל,

או אות לצרה המעיקה על השממה?

 

את הדממה זעקה פולחת,

מספרת על לב דואב וחבול,

במסתרים זולגת דמעה רותחת,

בחדרי חדרים הרגש כבול.

 

לפצע נוטפות טיפות הצרי,

ולב קורן אל לב באהבה,

טובל לאיטו בנוחם מבריא,

לוגם בצימאון עד כי רווה.

 

שקט עמוק תלוי בחלל,

סביב אין קול נשמע,

שלווה שקטה כשנת עולל,

רוגע גדול פרח בשממה…