ברבורים לבנים חולפים ברקיע,
רוח מן הים את אוויר העיר מבקיע,
מראה חצב בשדה את העין מרגיע,
מבשר כי זמנו של הסתיו הגיע.
נפרד הקיץ מעלינו בממטרים קלילים,
נושא שלום בידיים כמושות עלעלים,
עלי שלכת מצהיבים מן העץ נגזלים,
עת בגדי קיץ מוחלפים על ידי מעילים.
עת אפור את מלוא הרקיע צובע,
גשמי החורף מזינים נחל נובע,
עוד תלויה הבטחתו של קיץ גווע,
לשוב שנה הבאה דשן ושבע.