עלובה,
אז תחת תומר,
ישבה,
עת תש החומר,
מבכה שיבה ובלות, וחורבן של עיר עולם,
בדמעה,
בקצה העין,
עוד תוהה,
כשכורת יין,
היא חולמת, לא מנוחמת, על עמה הנעלם.
נשגבו,
עבים בשחק,
הבהבו,
כוכבי עת דחק,
ולמטה מול הכותל, נר נוטף על העפר.
עטופי,
טלית של משי,
אפופי,
זקנה ותשי,
מתפללים, מייחלים, לשמוע קול שופר.
מדפדפים,
דפים בלוח,
כך עפים,
ימים ברוח,
וילדים לבושי הדר משחקים בימי מועד,
יום יבוא,
אל עיר נחרבת,
בשובו,
כאש שלהבת,
אז יבנה, עם מעונה, לבניין עולם ועד…