שמש אדומה טובעת במים חמימים,
קצף על המים דכי גלים הומים,
ואני יושב על החוף נוגה מחשבות,
בערוב ימי אני ועיני עצובות.
אנה פנו והלכו ימי עלומי,
אי בזה נעלמו להם כל רעי,
בנוחם בשלווה תחת מצבה,
השאירוני בדד כערער בערבה.
אט נושרים העלים מן העץ הם כלים,
חרש נובל לו הפרח בגן בין צללים,
כשקיעת החמה במים מאדימים,
כלים ימי אשר חלפו ולא ישובו לעולמים…