הדור הוא הבוקר על אילן ועלים,
זורחת חמה נוצצים הטללים,
הבה נצא לשוח מעט,
ברגלינו נצעד רק אני ואת.
ראי מרחבים הקוראים אל הדרור,
הטי אוזנך לשירת הצפור,
רני בקולך הקמי הד,
שאי עינייך לגשם מענן ואד.
עייפנו מתור את הארץ רחוק,
הסבנו ראשינו על שפתותינו בת צחוק,
בדרך חזרה נשוב לאט,
אל ביתנו הקט רק אני ואת.