אפלולית וצללים רובצים על הארץ,
כוכבים יהלוכו ממעל ברקיע,
פרפרי לילה מרחפים ברוב מרץ,
שועל את דרכו בין שיחים מבקיע.
בצמרת אילן מנמנמת אנפה,
נרקיס עייף עוצם את עלי כותרתו,
על פני הנחל הלבנה נשקפה,
בין חלוקי אבנים משמיע המייתו.
שאנן הוא הלילה בין אגלי טל,
המנצנצים לאור ירח על עשבים ירוקים,
ינשוף צלל טרף בפיו נטל,
יעוף לו לדרכו בין העמקים.
שחר מפציע מעבר להרים,
איילה יורדת אל מימי אפיקים,
תפסע מעדנות לקול ציוץ ציפורים,
לקדם את השמש המטפסת בשחקים…