ענני עשן עלו ממקטרתו של אשמדאי מלך השדים, ורגלי התרנגול שלו בטשו בעלים ובזרדים שהיו פזורים על רצפת היער. גריזלדה המכשפה המכוערת הייתה שעונה על עץ, וענפים שלמים קמלו מעליה מפאת הצחנה.
מבין העצים פסע הפרוע וארשת פליאה ואושר נסוכה על פניו. "אבא? אמא?"…
שטוף זיעה קרה התעורר הפרוע, ומיטתו צפה בים של דמעות. סוף סוף זכה לחזות בהדר פניהם של הוריו, הגם שהיה זה רק חלום. הפרוע חתר בגרזנו והביא את מיטתו לחוף מבטחים. היום יעשה משהו גדול, שיתן הרבה נחת להוריו המנוחים.
פח זבל ירוק וגדול עמד בחצר, והדיף ניחוחות ערבים שמשכו אליו כמה שונרים מזי רעב. לאחר ששבעו מסעודתם המזובלת, פסעו הללו בזנב מורם וחטפו בעיטה מפרת משה רבינו. זאת שירדה לזרוק זבל, ופיזמה לעצמה בעליזות. מאחורי הפח זינק לעברה הפרוע ושאג בקול. הנוצות שמאחרי אוזנו סודרו בתסרוקת חדשה ומרהיבה, ובפיו הוא תקע חבילת עפרונות ושני מחוגות שירטוט במקום שיניים.
פרת משה רבינו נבהלה ושפכה על עצמה את כל האשפה. הפרוע גיחך בלעג וצעק למשה רבינו: הנה העונש שלה על שפגעה בגרישה!
בשעת לילה מאוחרת פסעה פרת משה רבינו אנה ואנה בחדרה, וטיכסה עצה היאך להשיב לפרוע כגמולו. בצר לה כיתתה פרת משה רבינו את רגליה השמנות, והלכה אצל גרישה שבעל רעיונות היה, ליטול עצה מפיו. אך בבואה אל דלתו של גרישה נכונה לה אכזבה מרה. שכן גרישה ירד לנופש בגִלגָל עם צמד רעיו, זונדל החלמאי והערשל שנורער.
חסרת מנוחה שוטטה פרת משה רבינו ברחובות העיר, ולא ידעה את נפשה. והנה ראתה מרחוק את מרא דאתרא. שהיה חכם גדול, והעמיד תלמידים הרבה ומיד אמר להם לשבת. ומרא דאתרא, למרות שהיה רתחן היה אהוב על הציבור. ובלכתו בחוצות כולם נשאו אליו עיניהם, ומברכים ומשבחים ומפארים, ומעריצים ומקדישים וממליכים.
בקול צנוע ועניו שאלה פרת משה רבינו את מרא דאתרא כדת מה לעשות, וכה יעץ לה מרא דאתרא: לכי בעקבותיו אל הגלגל, ובקשי ממנו לסדר לך סולחה עם הפרוע.
בינתיים בגלגל, עמל גרישה להקים אוהל והעלה חרס בידו. בשאט נפש השליך גרישה את החרס הצידה, וחירף וגידף כאחד התגרים. זונדל והערשל ניסו לעשות תספורת מגניבה לשיח שעמד במקום, והפרוע עמד חפות שרוולים, ובישל בקדרה פיסות צמיגי טרקטור ברוטב חרדל דיזו`ן.
בחיל ורעד ניסתה פרת משה רבינו להתגנב לכיוונו של גרישה מאחרי גבו של הפרוע. אך קול גריסת החצץ תחת רגליה השמנות, רם היה כשופר יום הדין. והתוצאות היו בהתאם…
יד איתנה שגדם עץ תפוחים הזדקר ממנה, אחזה בדש בגדה של פרת משה רבינו והטילה אותה אל תוך הקדרה. בתרווד עץ גדול בחש הפרוע את פרת משה רבינו בפיסות צמיגי הטרקטור והחרדל, וצחנה עזה עלתה באוויר.
גרישה רץ להושיע את פרת משה רבינו, ניגף בחרס שזרק הצידה, והפיק לקחים הרבה. נפול נפל גרישה לרגליו של הפרוע בהינגפו. אז נכמרו רחמיו של הפרוע, והוא הושיט יד מפייסת אל תוך הקדרה. דמעות עמדו בעיני גרישה שחזה בהתפייסותם של אהובי לבו. אז ישבו כולם לסעוד את לבם מכישורי המטבח המשובחים של הפרוע.
כעבור שעה בלבד כרעו כולם ליד השיח המסופר להפליא. וברוקנם את קרביהם החבולים מבישוליו של הפרוע, העניקו לשיח המסופר גם חפיפה וטיפוח – כאשר לא נראו שם מימות יהושע בן נון.
בסופו של יום הוקם גלעד בפאתי הגלגל, ונוסף פרק מזהיר לעלילותיו המפותלות והארוכות.