רק בלחש

רק בלחש אמרה דבריה,

בעדנה חרישית בקול נועם,

במבט רך הביעה כל אמריה,

בנחת ברוגע ובטוב טעם.

 

רק בלחש נשא רגשותיו,

מלב אל לב נימים כמוסים,

בלאט מביאים אליה צפונותיו,

בצל הדממה הנם חוסים.

 

רק בלחש סיפרו על כמיהה,

יד ביד נתנו באין צליל,

מזריחה לשקיעה שיחתם השתרעה,

ועדיין טרם נשלמה כליל.

 

רק בלחש…