בעריש ניגש אל חבל הכביסה, ושחרר את האטבים שריתקו אליו את גרישה ור` שמיל. גרישה ור` שמיל צללו אל תוך שיח הקקטוס שצמח מתחת, וקיבל אותם אל חיקו באהבה.
בצליעה אמנותית עשה גרישה את דרכו חזרה אל השולחן, בליוויו של בעריש שהושיב אותו לידו והגיש לו מאכלים. לאחר שזלל כהנה וכהנה, הגדיש בעריש את צלחתו של גרישה בתבשיל מן הסיר שלו וטפח על כתפו לאמור: "תאכל תאכל.. זה טוב..".
גרישה איש חירף נפשו למות, פלבל בעיניו כה וכה, וקידש שם שמיים ברבים ובלס מלוא הצלחת מן התבשיל.. לאחר מכן דידה גרישה ברגליים כושלות הצידה וישב למנוחת התאוששות על כסא נוח והרי הוא ניצב שם עד עצם היום הזה…
… או עד שהחלו הריקודים… (למען המשכן של עלילות גרישה אני ממליץ לבחור באופציה ב`).
משה רבנו שהשקיע באירוע כמו שצריך, ארגן זייף ידוע שם שעמד בצד עם תזמורתו והחל נוהם על הרמקול לצלילי אורגן חורק. געצל שילב ידו בידו של זונדל החלמאי עד כתפו, והחל רוקד עמו סחור סחור. בעריש עמד בתווך ורקד קדצ`קה במיומנות של דב קוטב מסורבל, ולא חדל עד כי נשתחקו רגליו עד לארכובותיו.
בעריש נשכב על גבו והחל מבכה מרה את רגליו השחוקות והעייפות, עד שנזכר שזו סתם הלצה עלובה שכתבתי בבלוג….
הוא קם במרץ נעורים ותר אחר הסיר שלו.. אך יד זדונית הריקה מתוכו את התבשיל אל בור הביוב שבפינת החצר. בעריש שמח שהתבשיל שלו נערץ כל כך על המון הקרואים עד שרוקנו כמות כזו גדולה של אוכל אל בטנם.. כמו שאמר הכתוב.. מה שהוא לא יודע, לא מזיק לו.
שמח וטוב לב התיישב בעריש על הכסא הנוח (שעל פי האופציה השנייה פנוי מגרישה) והחל מוחא כפיים בהביטו על הרוקדים.
געצל שוב הסתבך ברגליו עם רגליים של זוג רוקדים אחרים… והפיל את כולם לערימה מדובללת של זרועות ורגליים. זרועו הרועדת של זונדל החלמאי השתחלה ועלתה מתוך הערימה מניפה דגל לבן.
חבורה עליזה של קופים אדומי ישנב פסעו בצעדים מענטזים אל מרכז החצר. מנהיגם קירב אל פיו את שופרו של משיח והתכונן להריע תרועה גדולה. ר` זבולון גלזומיצקי נזעק אליו בצעקה: "רק למשיח מותר לגעת בזה! מה אתה עושה?"
הגורילה הביט בו בעיניים רושפות עד כי מך ליבו של ר` זבולון ומכנסיו נעשו סמרטוטים רטובים לאחר שקיים במכנסיו את מצוות ניסוך המים…
לאחר מכן לא היה דבר שימנע ממנו לתקוע בשופר ולגרום לתופעות שסופן מי ישורם…
… אך לא אלמן ישראל, ולולי ה` שהיה לנו בקום עלינו קופי-אדם, והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלפתע נזכרו הקופים שאינם קשורים לסיפור המחוצ`קן הזה בכלל… ונטשו בבהלה את החצר. קוף אחרון כרע על ברכו בפני פרת משה רבנו וארשת עדנה על פניו. בפנים שואלות ובחיוך מאיר הציג בפניה טבעת, אך מנהיגו תלש אותו משם והם נעלמו אל האין..
בחצר הבניין התאספו קהל עדת ישורון ויקירי ירושלים לעצרת תפילה והודיה על שניצל שופרו של משיח. מרנן ורבנן שליט"א הודו לה` חסדו ונפלאותיו לבני אדם.
שומר ישראל שמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל האומרים שמע ישראל…