סבא

בביתו של סבא פתוחים החלונות,

עשבים עולים בשולי החצר,

מן המטבח ניחוח תבשילים ומגדנות,

וארון ספרים עתיק זכרונותיו נוצר.

 

וסבא איש אציל יושב לשולחן,

קורא מן הספר בקול נעים,

הספר הגדול פתוח ומוכן,

ללמוד מתוכו את מוסר האלוהים.

 

שידות ישנות וכורסא חורקת,

בעץ שבחלון צפורים מצייצות,

דל הבית אך שלווה ושקט,

בבוקר היום או בשעת חצות.

 

מביט בי סבא בעיניו הטובות,

משכני אחריו אל בית הכנסת,

עתיק המקום היכל ישיבות,

בספסליו הכבדים וכרכוב המרפסת.

 

הומה ולא מרפה התור ממעל,

רגבי עפר דומעים בגשם ורוח,

רד ערבו של סבא נדם קול צהל,

ולעת פרוש הלילה שכב לנוח…