מה יקרת לי ארצי הקטנה,
בוסתן חמד מלבלב ופורח,
מה יפית בשוכנך שלווה ושאננה,
לחוף הים הגדול שם השחף צורח.
הוד נשגב רובץ בנקיקי סלעים,
מקום בו הילכו האבות הקדומים,
לחלות פנייך באו מלכים גאים,
אלייך נשואות עיני כל העמים.
קסם בסמטאות ערים עתיקות,
בעמקים פורחים שדות לתפארת,
נחלים זורמים בשדמות ירוקות,
אחת היא ארצי ולא תשווה לה אחרת.
קול צופייך רונן במרום ההרים,
שממתך הנה פורחת בנייך שבים,
דגלים מתנופפים בראש צורים,
כן יקרת לי בשרב ובגשם רביבים.