פרח חן

פרח חן קטן יקר עולה בשדה טרשים,

באין צומח בין סלעים הכה שם שורשים,

עלה הוריק, לבלב הבריק, נאוו פני אדמה,

בין ערער, לבין דרדר, פרח בשממה.

 

על קרקע עלובה צרובה בחום שמש מיוסרת,

פריחה קלה על שיח נוי מטפסת מתעוררת,

במקום שומם, מרוד דומם, דבר פה לא צמח,

גאו שרכים, יפו פרחים, ולב דואב שמח.

 

שיח חן עתיר פרחים צועף בערפילים,

שחר בא פתחו עלים כותרת בטללים,

הדור צבעים, שוכן סלעים, מרכך פני הסביבה,

לא יחדל, יאמיר יגדל, עטור בגאווה…