חברי לספסל הלימודים החליטו כי גרישה הוא המקור לצרות בכיתה. מאחר וסיפורי גרישה נכתבים בזמן השיעורים ודפי הטיוטה עוברים מיד ליד ונקראים בזמן השיעורים, אנשים מפספסים חומר לימודי. ובבואם להכין עבודות ושיעורי בית, מוצאים עצמם מול שוקת שבורה. באספת כיתה שנערכה שלא בנוכחותי בה השתתפו סגל המרצים והתלמידים, הוחלט לתפוס את גרישה ולהענישו בחומרה על הנזק שהוא גורם לסדרי הלימודים.
נכנסתי לכיתה באיחור קל, מזמזם להנאתי לחן עתיק יומין. המחזה אשר נראה לפני השתיקני מרוב תדהמה ותיקי נשמט מידי.
גרישה היה תלוי ברגליו על הקיר בכבל החשמל של המזגן, והמרצה העביר על פניו תלמיד תלמיד, ואיש איש טופח באחוריו של גרישה טפיחה נכבדה, אשר הפריחה ענני אבק ממכנסיו. אותם ענני האבק עוררו בכיתה דיון סוער, בשאלה אימתי הייתה הפעם האחרונה בה גרישה הלך למסגד לעשות את צרכיו.
כה חגג וצהל קהל חברי ללימודים, בעודו מייסר נאמנה את גרישה ביש גדא על פשעים אשר לא הוא ביצע. הפרצוף שמוכר בקפיטריה הגיע עם כוס שוקולטה חמה, עמד אל מולו של גרישה, ובטובלו את ידו בכוס, הזה באצבעו על גרישה שבע פעמים. המרצה חישב את שטחו ונפחו של ישנבו של גרישה, על פי נוסחות מתמטיות וגיאומטריות מתקדמות. אז החליט כי יש שם מקום לטפיחה של שני אנשים בו זמנית. מעתה עברו על פניו שניים שניים, ויענו את הנער.
מחמת רוב הטפיחות נקרעו מכנסיו של גרישה. המרצה הזועם קרב אליו להענישו על כך, אך מחמת הפחד נשלף זרנוקו של גרישה, והוא רוקן את שלפוחיתו המפוחדת היישר בפניו של המרצה ההמום. המנקה האתיופי העצבני נקרא להעביר ספונג`ה יסודית על פניו של המרצה נשוא הפנים, והשאר המשיכו בחגיגה.
מנהלת המקום נכנסה לכיתה בצעדים רחבים ואומרי זעם, והחלה להרים צעקות: "מה אתם חושבים שאתם עושים פה? השתגעתם? אתם רוצים לעוף מפה כולכם? להפסיק את זה מיד!". מיד נטפלו אליה משני צדדיה צמד תלמידים גברתנים וגררוה מחוץ לבניין, כאשר צרחותיה הנמוגות במרחק מוסיפות שתן למדורת השמחה.
זונדל החלמאי והערשל שנורר נזעקו למקום בליווי יורם וחבורת השב"כניקים שלו. החבר`ה קלטו כי לפניהם איום רציני על המשך החינגה אשר זה עתה החלה. ברוח אמיצה הונפו שולחנות וכסאות והוטחו בפולשים. השב"כניקים הנסקלים פנו עורף בבהלה ונמלטו בעור שיניהם. אך כאשר נהדף אחרון הפולשים, נשמע קול רעש גדול מירכתי הכיתה. גרישה טלטל את עצמו בחוזקה בנסיון להמלט, ובטלטוליו תלש את המזגן מן הקיר. גרישה התלוי ברגליו נפל ארצה בראשו תחילה, ועל ראשו נפל המזגן.
התלמידים האבלים על אובדן המזגן רבצו על הרצפה ביושבם שבעה. ובכל פעם קם תלמיד ומנחם את רעיו ניחום אבלים. גרישה ניצל את ההזדמנות באשר כולם היו עסוקים באבלם, ונמלט מן המקום.